שלמה תחבורה בע"מ ואח' נ' סולימני ואח'

פסק דין

לפניי תביעה ותביעה שכנגד בגין נזקים שנגרמו לשני כלי רכב שהיו מעורבים באירוע תאונת דרכים.

התובעת טענה, כי רכב הנתבע עמד בפקק תנועה ולא המשיך בנסיעתו. הנהג ברכב התובעת, אשר היה בנתיב ממול וביקש לפנות שמאלה לכיוון קיבוץ אילות, הבין מכך שהנתבע נתן לו זכות קדימה ולכן הוא החל לפנות שמאלה. לפתע, הנתבע החל לנסוע ופגע בעוצמה עם רכבו בחלקו הימני של רכב התובעת.

הנתבע טען, כי בעת שהוא התקדם בנסיעה איטית קדימה, פגע בו רכב התובעת בעת שהנהג ברכב פנה שמאלה בהתעלם מקו העצירה הקיים במקום ומבלי לתת לו זכות קדימה. ביחד עם כתב ההגנה הגיש הנתבע כתב תביעה שכנגד בגין נזקיו.

בדיון שמעתי את עדויותיהם של הנהג ברכב התובעת ושל הנתבע. בדיון הוצגו תמונות של מקום האירוע (נ/2). כן הוצגו תמונות הנזקים של שני כלי הרכב המעורבים (ת/1 ונ/1).

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובחומר הראיות וכן לאחר ששמעתי את העדויות, החלטתי לחלק את האחריות לתאונה בין שני הנהגים המעורבים.

מעדותו של נהג התובעת, שוכנעתי כי הוא פנה שמאלה לאחר שהמתין משך שניות ארוכות, לשיטתו כ-7-8 שניות. במקום היה פקק. לדבריו, הוא המתין טרם ביצוע הפנייה, על מנת לוודא שאכן הנתבע נותן לו זכות קדימה. לאחר שהתחיל את הפניה, הוא ראה בזווית העין את רכב הנתבע מתקדם לעברו ולכן הוא האיץ את מהירותו כדי להימנע מהתאונה אך ללא הצלחה. הרכב נפגע בצד האחורי ימני.

הנתבע בעדותו טען כי הוא היה בעמידה מוחלטת בזמן התאונה. לדבריו, התאונה התרחשה לאחר שנהג התובעת הבחין שמולו יש אי תנועה ולכן הוא סטה ימינה ופגע ברכבו. גרסה זו שונה לחלוטין מטענת ההגנה של הנתבע ועומדת בסתירה מוחלטת לגרסת נהג התובעת ולכן אין מקום לקבלה.

יש לציין, שהתיאור המפורט שמסר הנתבע בדיון בדבר התנהלות נהג התובעת עובר לתאונה בכל הקשור לאי התנועה כגורם לתאונה, לא הוזכר כלל בטופס ההודעה מטעמו והועלה על ידו לראשונה רק במהלך הדיון. נהג התובעת דחה את הדברים ולכן אינני מקבל תיאור זה. יש לציין מנגד שגם נהג התובעת אמר לראשונה בדיון כי הנתבע דיבר בטלפון בזמן התאונה, עובדה שהוכחשה על ידו ולכן איני מקבל גם טענה זו.

מהעדויות עלה כי שני כלי הרכב היו בתנועה בזמן התאונה. נהג התובעת חטא בכך, שפנה שמאלה למרות שלנתבע הייתה זכות קדימה, זאת מבלי לוודא כי הנתבע הבחין בו עובר לכך. מנגד, הנתבע חטא בכך שהוא החל בנסיעה לאחר שהיה בעמידה מבלי לוודא שהצומת פנוי וכי אין עובר דרך דוגמת הנהג ברכב התובעת, אשר מבקש לפנות שמאלה. בנסיבות אלה החלטתי לחלק את האחריות לתאונה בין הנהגים המעורבים בחלקים שווים ביניהם.

לאור קביעתי כאמור לעיל, זכאי כל צד זכאי ל-50% מנזקיו. הצדדים הוכיחו את נזקיהם באמצעות חוות דעת שמאי.

אשר על כן, בתביעה העיקרית הנתבע ישלם לתובעת סך של 8,587 ₪ צמוד ונושא ריבית כדין מיום 19/09/10, אגרת בית משפט בסך של 355 ₪, שכר העד בסך של 800 ₪ ושכר טרחת עורך דין בסך של 1,200 ₪.

בתביעה שכנגד, תשלם הנתבעת שכנגד לתובע שכנגד סך של 4,237 ₪ צמוד ונושא ריבית כדין מיום 19/05/11, אגרת בית משפט בסך של 355 ₪, שכר העד בסך של 400 ₪ ושכר טרחת עורך דין בסך של 1,200 ₪.

הסכומים ישולמו בתוך 30 יום.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י' אב תשע"ג, 17 יולי 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: